top of page
על אסטרוגן כגורם סיכון לסרטן - האמנם?
מה יש שם, באיברי הרבייה הנשים, שההתייחסות אליהם היא כאסון פוטנציאלי שזה רק עניין של זמן עד שהוא יתממש? ומדוע אנחנו מקבלות זאת כמובן מאליו?
הרפואה המערבית היא - לעיתים, ללא מודע - שוביניסטית. היא פותחה על ידי גברים, בעלי חשיבה לינארית, והתנגדות מובנית, לטבעיות המנגנון הנשי שמשתנה כל הזמן, שבו הרמות ההורמונאליות נעות במעגליות, במחזוריות, לא בקו ישר.
לא, לא. זה לא נשמע בריא. הורמונים עולים, הורמונים יורדים. לכו תדעו מתי זה ייצא מכלל שליטה, מתי כל הצינורות המוזרים האלו שיש להן שם בפנים יחליטו להשתגע. עדיף לבדוק אותם כל הזמן, להשליט בהם סדר. אפילו, עוד יותר טוב – לקחת גלולות. הגלולות מבטלות את ההשתנות המחזורית של ההורמונים. כל יום לוקחות אותו המינון. הנה – עכשיו יש סדר. אמנם אין ביוץ, ואיתו נעלמה האינטואציה החזקה שיכולה להתלוות אליו, אבל היי- לפחות השלטנו סדר.
גוף האישה, הוא השתקפות גשמית וארצית של אמא אדמה. כמוה, אנחנו פועלות במחזוריות. זה הדבר הכי טבעי שיש. הטבע הוא רתמי, ובו זמנית כאוטי. הוא לא נמצא ב"סדר". נח לו עם אנתרופיה - מידת אי-הסדר המאוזן במערכת הפיסיקלית. זהו המצב הטבעי היציב עבור כל חומר.
כמובן שאין סיבה לכעוס על גברים. זה לא "הם" שעשו לנו משהו. זה לא שיש "הם" ויש "אנחנו". כל זה נעשה ברמה הבלתי מודעת, ומתוך רצון כנה לעזור ולהרחיק מחלות, אבל עם ההתרחקות שלנו מהעולם הטבעי, מאמא אדמה, שכחנו כיצד פועל הסדר הטבעי של הדברים.
הרי, כיצד זה הגיוני שאסטרוגן ההורמון המזוהה ביותר עם הנשיות, הורמון טבעי שעוצב לאורך מיליוני שנות אבולוציה, נחשד כמסרטן?
אין כמעט אישה שלא חיה בפחד מתמיד מהיום שבו היא תגלה את הגידול הסרטני שצמח בין שדיה. העובדה שאיבר שמייצג הזנה ואהבה טבעיות יותר מכל נוטה כל כך לחלות, היא השתקפות של האדמה שמראה לנו את חוליה, את ההזנה שיצאה מאיזון. זוהי התגלמות ההתגשמות מפחד קולקטיבי אנושי מהנשיות המקודשת, גם בקרב גברים וגם בקרב נשים. השדיים שלנו זועקות.
ישנן לכך דוגמאות רבות. ציד המכשפות, דמוניזציה של הנשיות המקודשת, פחד מהמסתורין ומהחושך, (=הרחם הוא המקום החשוך ביותר, ובכל זאת הרגשנו הכי בטוחים), שוביניזם, פאטריאכליות (שנוגדת את הקונספט הטבעי – האם הגדולה היא יוצרת החיים, לא הגבר), השתקה חברתית של כל האלמנטים הנשיים, (אל לה לאישה להיות, אמוציונאלית, רגשית), מחלת "ההיסטריה", התנהלות הדתות ("ברוך שלא עשני אישה"), אינוס, השפלת נשים, הדמוניזציה של הפמיניזם בעידן הפוסט-מודרני, הרשימה היא ארוכה... עם רשימה כזו ארוכה – לא פלא שנשים חוות דיכאון פי 2 מגברים. תרתי משמע – דוכאנו.
מעניין, אגב, שאותו אסטרוגן, אותו הורמון נשי, החשוד כמסרטן, ידוע כגורם מגן מאוסטאופוריזיס - הוא מחזק את העצמות, והעוצמתיות הנשית שלנו.
כדי להבריא את העולם צריך להבריא את הנשים שלו, כיוון שגופן הוא שזועק, שמצביע על היציאה מהאיזון. בדיוק כפי שהשלום המיוחל ביננו לבין העם הפלסטיני יהדהד שלום לכל העולם ולכן עיני כולם נשואות אלינו כבר עשרות שנים, כך – הבראת הנשים והעצמתן, ההיזכרות מחדש בנשיות המקודשת האמיתית, תבריא את העולם, את האדמה, את ילדיה, את כל מה שהתדר הנשי הגבוה מייצג. כי הנשיות האמיתית מביאה עימה את קולה של האדמה. כשהאנושות, כקולקטיב – תחל לכבד נשים, את השדיים שלהן, מקור ההזנה, את השחלות שלהן, מקור יצירת החיים - נחווה סוף סוף שלום פנימי וחיצוני, איזון אמיתי, חמלה ובריאות.
bottom of page