המחזור החודשי ו-5 החושים

​

 

כולנו יודעות שלמחזור החודשי יש השפעה פיזית, רגשית ומנטלית משמעותית. כולנו נתקלנו בביטוי המרגיז "הכל הורמונים". מרגיז, אבל נכון. יש במשפט הזה הרבה מן האמת. הורמונים רבים שולטים על התנהגותנו ומצבנו. שניים מהם, הורמוני המין העיקריים אסטרוגן ופרוגסטרון, מתפעלים את המחזור החודשי שלנו.

 

אסטרוגן ופרוגסטרון

היום הראשון של המחזור החודשי מוגדר כיום בו מתחיל הדימום הווסתי. בשלב זה הרמות ההורמונאליות נמוכות, והרחם עסוקה בקילוף השכבות שנבנו בתוכה במחזור הקודם. לאחר כשבוע שולח המוח איתות על מנת להעלות את רמת הורמון האסטרוגן. התהליך ממשיך כך עד ליום ה-14 בממוצע, אז יורדות רמות האסטרוגן ומגיע הביוץ, השלב בו הביצית משתחררת מהשחלה וממתינה לזרע שיבוא להפרותה.

בין אם הזרע היה או לא היה בנמצא, לאחר הביוץ רמת הורמון הפרוגסטרון עולה, ו"שולטת" בגוף למשך השבוע וחצי-שבועיים הבאים, אז הרמות ההרומונאליות יורדות שוב והגוף נמצא במצב של שקט, המתנה, עד להופעת הדימום הווסתי הבא.

עליית האסטרוגן בשבועיים הראשונים של החודש, ועליית הפרוגסטרון בשבועיים הבאים של החודש משפיעות התפקוד הפיזי, המנטלי והנפשי שלנו לאורך החודש. כך, גם החושים והמערכת הסנסורית שלנו מגיבה בהתאם.

 

חגיגת החושים בתקופת הביוץ

הביוץ משפיע לטובה על חוש השמיעה, הריח והראייה. בימים שלפני הביוץ, כשהאסטרוגן בשיאו, אנחנו מבריקות יותר, חריפות, פורחות ומשגשגות. זה הזמן לקבוע פגישות חשובות, ראיון עבודה, אירועים בהם את עומדת מול קהל, דייט חשוב. אלו הימים בהם המראה החיצוני מרשים, השיער ועור הפנים קורנים, את חדה וחריפה והזיכרון שלך בשיאו. מבפנים ומבחוץ - כולך זוהרת.

כדאי גם להמתין לימים האלה כדאי לבצע את מטלות הכתיבה שלך או האמנות שלך, שכן סביר להניח שבזמן זה "נופלת עלייך המוזה", את מתמלאת בהשראה ויכולת היצירה והכתיבה שלך זורמת בקלות רבה יותר.

​

השמיעה: טובה יותר בזמן הביוץ

מספר מחקרים הראו שלאסטרוגן השפעה חיובית על חוש השמיעה. אלה חדשות טובות לנשים, שאיכות השמיעה שלהן טובה יותר באופן כללי מזו של גברים. לקראת הביוץ רף השמיעה שלנו נמוך יותר, כלומר אנחנו רגישות יותר ומסוגלות לשמוע צלילים בתדרים חלשים יותר. לעומת זאת, בזמן הווסת, כשהאסטרוגן נמצא ברמות שפל בגוף, יכולת השמיעה שלנו הופכת לפחות מחודדת. זה לא מפתיע, שכן הרבה נשים מרגישות שהן צריכות שקט בזמן הוסת, והנה מנגנון טבעי של הגוף המספק זאת עבורן.

​

הריח: מחודד יותר בזמן הביוץ

גם היכולת שלנו להריח נמצאת בשיאה בזמן הביוץ. נשים מסוימות המדווחות על התחדדות חוש הריח בתקופה זאת, מסוגלות להסיק מכך על השלב ההורמונלי בו הן נמצאות בחודש. אם בזמן הביוץ חוש הריח רגיש ומתחדד, הוא מיטשטש בזמן הווסת. מחקר ספציפי שנעשה ב-1983 מצא שנשים בגיל הפוריות היו רגישות יותר לריח מוסק בהשוואה לנשים בגיל המעבר או אחריו.

 

הראייה: חדה יותר בזמן הביוץ

גם כאן, הפתעה, חוש הראייה מתחדד בזמן הביוץ. במחקר שנעשה ב-1978 ובדק 21 נשים, נמצא שהרגישות הראייתית שלהן היתה גבוהה יותר בזמן הביוץ. לעומת זאת, בזמנים אחרים בחודש הייתה הרגישות הראייתית זהה לזאת של נשים שנוטלות גלולות הריון, שיש להן כמות הורמונים קבועה ולא משתנה במהלך החודש ולכן הן אינן מבייצות במהלך השימוש בגלולה.

צריך לציין עוד מחקר קטנצ'יק שנעשה ב-5 נשים בשנת 1980 וסתר את ממצאי המחקר הקודם: הוא מצא קשר בין רגישות ראייתית גבוהה לבין עליית חום הגוף. מכיוון שחום הגוף עולה רק לאחר הביוץ בזמן השתלטות הפרוגסטרון, כותבי המחקר הסיקו שהרגישות ראייתית עולה רק לאחר הביוץ.

​

הימים שלפני הווסת: הזמן לשמור על עצמנו

לעומת תקופת הביוץ, בימים שלפני הווסת אנחנו שומעות, מריחות ורואות פחות טוב. בימים אלה אנחנו גם רגישות יותר מתמיד למגע ולכאב ונוטות לצרוך מאכלים עתירי פחממות, סוכרים ושומנים. לכן, כדאי שנשמור על עצמנו טוב יותר, לקבוע פחות תוכניות, להיות קרובות לבית ולהתכוונן למצב של התכנסות פנימה. 

 

מישוש וחישה: חלה ירידה בסף הכאב (כואב לנו יותר מבדרך כלל)

במחקרים שנעשו כדי לבדוק את הסוגיה הזו לא התקבלה תוצאה חד משמעית. זה לא מפתיע, כי את חוש המישוש והחישה קשה יותר למדוד: הוא פחות אובייקטיבי משום שלכל אישה תגובה שונה למגע וכאב. אדם בעל סף כאב גבוה יתחיל להרגיש כאב רק כשנפעיל עליו כמות רבה יותר של כאב. באותו האופן, אדם בעל סף רגישות עורית גבוהה יגיב למגע חזק יותר.

על מנת לפתור את בעיית האובייקטיביות בוצע מחקר שבדק את רפלקס חוט השדרה (קשת הרפלקס) כערך סף מדיד לבדיקת הרגישות התחושתית.

14 נשים פוריות השתתפו במחקר. המדענים גילו כי סף הפעלת הרפלקס וסף הכאב הפסיכו-פיזיקלי היו נמוכים משמעותית בימים שלאחר הביוץ ולפני הדימום, בהשוואה לימים שלפני הביוץ. או במילים פשוטות: אנחנו יותר רגישות בימים שלפני הדימום וכואב לנו יותר בימים אלו. זה לא הזמן למרוט שערות או ללכת לקוסמטיקאית.

וכך, לצערנו, לא רק שכואב לנו בימים האלו בחודש, גם היכולת שלנו להרגיש ולהכיל כאב לא מדהימה. אבל, באופן לא מפתיע, המחקר מצא כי הרגישות לכאב הייתה קשורה למצב המנטלי הרגשי שעליו דווחו הנבדקות, מה שאומר שחודש שבו מלכתחילה היית רגישה יותר מבחינה נפשית, הוא חודש שבו יכאב לך פחות.

 

בתחום הרגישות העורית, כלומר התגובה למגע, נעשה רק מספר קטן של מחקרים. מחקר אחד שנעשה ב-1974 מצא שבחלק השני של המחזור החודשי, בשלב שלאחר הביוץ ועד הווסת, הרגישות גדלה בהשוואה לשלב הביוץ ולפניו. או במילים פשוטות: לפני קבלת המחזור, אנחנו רגישות למגע, ולכן קשה לנו יותר להגיב בסלחנות לסוג מגע שלא הוא ב-ד-י-ו-ק מה שרצינו כרגע. זה השלב שבו אנחנו רוצות שיניחו לנו לנפשנו ולהינכס למערה המטאפורית שלנו. אם אנחנו או הסביבה לא מאפשרת לנו לעשות כן, מה הפלא שה"מצב המנטלי" שלנו לא פשוט וקשור למידת הכאב שנחוש בזמן הוסת, כמו שנבדק במחקר שצוטט כמה שורות למעלה?

אגב, מסתבר שנשים רגישות יותר מגברים למגע באופן כללי. בואו ניתן מקום של כבוד, השתאות וחמלה לרגישות הנפלאה הזו, ונלמד גם את הפרטנרים שלנו לנהוג בהתאם.

​

הטעם והתיאבון: בימים שלפני הווסת גובר התיאבון

אף אחת לא תופתע לשמוע כי מחקרים רבים הוכיחו עלייה ברורה בצריכת האנרגיה, בעיקר של פחמימות ושומנים, בימים שלפני הווסת. לעומת זאת בימים שלפני הביוץ הצריכה היא המינימאלית ביותר. המחקרים מצאו עלייה של 61% בצריכת אנרגיה (קלוריות) בימים שלפני הווסת, עם עדיפות ברורה למזונות עתירי שומנים, סוכרים ומזונות בעלי תכונות "הדוניסטיות". בנוסף, נצפתה גם עלייה ב"זלילה". עם זאת, חלקכן תופתענה לשמוע שלא נמצאה תלות בין צריכת מאכלים אלה ומצב הרוח. כנראה שלגוף יש חכמה אינסטינקטיבית טובה, והוא רוצה לצבור יותר אנרגיה כדי להתכונן ל"כניסה למערה".

ומה לגבי חוש הטעם? במחקר שנעשה ב-1998 על 8 נשים פוריות, נצפה כי יש קשר בין עלייה ברמות האסטרוגן לבין רגישות (כלומר, רצןן) לטעם מתוק, ובין רמות הפרוגסטרון לרגישות לטעם מר. נשמע מוזר להזדהות עם הרגישות לטעם מר, אבל מי אנחנו שנסתור מחקר מדעי. לגברים, לעומת זאת, לא היה שינוי ברגישות לטעמים מסוימים.

 

​

ביבליוגרפיה:

1. Farage MA, Osborn TW (2008) Cognitive, sensory, and emotional changes associated with the menstrual cycle: a review. Arch77 GynecolObstet 278, pp. 299-307

2. Shye, D, Jaffe, B (1991) Prevalence and correlates of perimenstrual symptomes: a study of Israeli teanage girls. Journal of Adolescent Health 12, pp. 217-224.