המחזור החודשי כשער אנרגטי

 
 
זה מטורף בעיני להיווכח כמה נשים מתענות וסובלות מכאבי מחזור, או מהשינויים ההורמונלים, וכמה מעט יש לרפואה המודרנית לעשות בנושא.
כמה הנושא הזה כואב ורגיש, ואקטיבי אצל כל כך הרבה נשים.
הייתי רוצה לספר לכולן שיש פתרונות, אבל אף אחד מהם הוא לא פתרון קסם. הלוואי והייתה תרופת קסם או צמח מרפא, או תוסף תזונה שהיו מעלימים את זה וזהו, אבל זה לא כך.
אנחנו הנשים גם רגשיות מאוד, ואי אפשר לקבל פתרון שהוא רק פיזי, זה פשוט לא מספיק והתמונה היא מורכבת הרבה יותר.
סליחה שאני אומרת את זה ככה בבוטות, כי אני יודעת שזה יכול להיות לא נעים לשמוע, אבל צריך לחקור גם את הנושאים הרגשיים, ולהבין על מה האישה מתאבלת. לא כי היא ״אשמה״ בהדחקה, אלא בגלל שיש הרבה דורות מאחוריה שלא היה להם את הפנאי והשפע והיכולת והמשאבים והאינטיליגנציה הרגשית כדי לעשות עיבוד לטראומות שנשים עברו במשך אלפי שנים.
וכשהרחם שלך מדברת עכשיו, מדברת דרכה גם הרחם של אמא שלך, ושל סבתא שלך וכן הלאה. זה לא רק משהו מיסטי או מטאפיזי שקורה. מבחינה ביולוגיות, ישנם תאים ואברוני תאים אצלך (מיטוכונדריה) שבאמת התחילו בדורות הקודמים. אפילו הביצית שאת נוצרת ממנה, התפתחה ברחמה של סבתא שלך.
בכל פעם שאת במחזור, הרחם שלך משחררת תוכן ושכבות ורבדים, בעלי זכרון תאי שהצטברו שם בעבר. חלק משכבות הרחם הצטברו לאחרונה, וחלק לפני הרבה זמן, והם מחוברות לטראומות קדומות שהן לא רק שלך, אלא של הכאב הנשי הקולקטיבי. וכשאני אומרת ״את״, אני מתכוונת לכולנו.
 
לכן, כל מחזור הוא כמו לידה מינורית של תכנים שהגוף צריך לשחרר, והלוואי ויהיה לנו את הפנאי והיכולת להתפנות לחלוטין לתהליך כשהוא מגיע, לבצע תנועות אגן שמקדמות, משחררות, מרפות, ומעודדות את התהליך, ונשימות מאפשרות, בדיוק כמו שהיינו עושות בלידה.
זה אולי נשמע ״לא ריאלי״, כי לכולנו יש לוז עמוס וזה משהו שקורה בכל חודש, אבל אם נתפנה ונתמסר לתהליך, ונצלול לעומקי הכאב בעזרת תנועות אגן וצלילה עצמית לנבכי הרחם שלנו, כל התהליך עצמו לוקח אולי שעה או כמה שעות, במקום ימים או שבועות שלמים. באמת.
 
ראיתי את זה במו עיני אצל מאות אם לא אלפי הנשים שיצא לי לעבוד איתן. זה אולי נשמע אבסטרקטי, אבל אני משוכנעת שכל אישה שקוראת את זה, איפהשהו עמוק בפנים יודעת בדיוק מה לעשות, איך להתפנות לטקס הקטן הזה במחזור הבא, ויש לה את האינטואיציה הפנימית שתעזור לה להבין בדיוק מה לעשות ומה צריך לעבד עבורה ועבור הדורות הקודמים שהיא סוחבת ברחם.
גם את זה אני יודעת כי ראיתי את זה אצל המוני נשים. אפילו לא צריך להגיד להן מה לעשות, הן כבר יודעות לבד. רק להזכיר להן שבזמן הזה בחודש, הן יודעות בדיוק מתי באופן טבעי, לקחת זמן לעצמך ולהיכנס ל״מערה״ שלך, לנשום, להניע את הרחם בתנועות האינטואיטיביות שיוצאות מהגוף שלך, לתת לגוף לצעוק ולשחרר את הכאב שהוא נשא עד כה. כל פעם מחדש. כל חודש וחודש.
 
לא סתם זו תקופה שבה המח קצת יותר מעורפל וקשה לנו להתרכז. זו קריאה פנימית של הגוף שלנו להיכנס למחוזות קצת יותר מעורפלים ולא מודעים, שנמצאים שכבות רבות מתחת לפני השטח.
המחזור, וכל המעגל ההורמונלי שלנו בכלל, הוא שער אנרגטי מאוד חזק.
קחו בחשבון, שזה לא שהכאב יעלם. אבל הוא יתמיר את עצמו מכאב פיזי לכאב רגשי. לפחות עם כאב רגשי יש מה לעשות, אפשר לבכות אותו החוצה או לאבל אותו החוצה.
זה תהליך חשוב מאוד, ואת עושה אותו לא רק עבורך, אלא עבור הדורות הקודמים שצברו אותו, ולא יכלו לעשות את זה.
לאמא שלך, וסבתא שלך, לא היה את העושר וההבנה הרגשית שיש לך כדי לעבד את זה, כי הן עוד היו עסוקות בהישרדות יומיומית יותר.
כשאת עושה את התהליך הטקסי הזה בכל חודש, את עושה את זה, בדיעבד, גם עבורן, וכך משחררת גם אותן, בדיעבד, מנושאים קארמתיים כאובים.