רפואה פסיכוסומטית בנשים

הקשרי גוף נפש נפוצים שאני רואה בקליניקה:
קנדידה
יש משהו שאת לא אומרת לבן הזוג שלך.
זו תמיד אמת פנימית שקשה מאוד להודות בה בפני עצמך, ובטח ובטח שקשה לומר זאת לו.
בדרך כלל, הדבר שאת לא אומרת הוא שהוא אגרסיבי או חסר רגישות במיטה.
לעיתים, זה גם על העובדה שבעצם, את לא רוצה להיות בזוגיות הזו.
זה לא קל להגיד. לכן הקנדידה "מדברת" דרך השפתיים התחתונות שלך.
דלקות בשלפוחית השתן
אותו כנ"ל. יש נשים שהתסכול (בעיקר מיני) מול בן הזוג יופיע כקנדידה, ויש כאלו שזה יופיע כדלקת בשלפוחית.
וגיניסמוס
כעס (מוצדק!) על בן הזוג.
למשל, כי הוא בגד, או שהוכיח שאי אפשר לסמוך עליו.
הנרתיק ננעל ולא מוכן לסמוך, ובצדק.
אנדומטריוזיס
כאב רב דורי. הגוף שלך אבל על כאב שנגרם לאמא ולסבתא שלך.
כתבתי במקום אחר על הסיבות הפיזיולוגיות לכאב רב דורי, כאן.
שחלות פוליציסטיות
כשאני לא מצליחה לממש את הפוטנציאל שלי, ועדיין "דוגרת על הביצים".
מה את עוד לא מעיזה ליצור ולהביא לעולם? הביציות שלך רומזות לך - קדימה. אין ברירה, את חייבת להוציא את זה לפועל.
תסמונת קדם ויסתית PMS
זה הזמן בחודש שבו המיכל שלך כבר לא יכול להכיל, והכל נשטף החוצה כשהרחם מתכוננת להתרוקן.
את לא "ממציאה" דברים להתעצבן עליהן.
את פשוט לא מסוגלת להבליג יותר על דברים שבשגרה את כן.
השתמשי בזה! מותר לך.
זה הזמן הכמעט יחיד בחודש שבו אנחנו מרשות לעצמנו לשים גבול.
כעס הוא דרך מצוינת לשים גבול ולסמן ש: עד כאן.
בעיות עיכול כרוניות: קרוהן/קוליטיס/IBD/IBS
כעס עמוק ועתיק, לרוב לא מודע כלל, עוד משלב הילדות או הינקות, על אמא שלנו.
בעזרת העיכול וההזנה שלנו עצמנו - אנחנו רוצים "להעניש" אותה.
כל כך הרבה זמן לאחר הלידה, אפילו שנים, אנחנו עדיין שלוחה של הגוף שלה,
ולכן, "להעניש" את עצמנו בעזרת בעיות הזנה, זה בעצם "להעניש" אותה בצורה הכי קרובה שיש. 
שרירן
כעס עמוק שנצבר לאורך שנים. על המשפחה, או על סיטואציות בילדות, או על בן הזוג.  
בעיות פוריות
לנשים בזוגיות: שבי עם בן הזוג, וכיתבו חוזה:
הזמינו את הנשמה שרוצה/צריכה להגיע דרככם, וכתבו בחוזה את כל מה שאתם מתחייבים לו מול הנשמה, ואחד מול השני.
לבסוף, חיתמו את שימכם, ותלו אותו במקום חשוב בבית. זה חוזה אמיתי ומחייב.
אין לכן מושג כמה זה עובד ועוזר לכניסה להריון!
לנשים יחידניות: עשי את אותו התהליך, אך השאירי מקום בחוזה שבו את מודה לגבר שתרם את זרעו ואת ה-DNA שלו לילד/ים העתידי/יים שלך. 
 
באהבה רבה,
דפנה